תכנית החזרה לגן לא לוקחת בחשבון את מאפייני הגן ואת צורכיהם של ילדי הגיל הרך. ד"ר אפרת מור מציעה מתווה חלופי, שייתן מענה מקצועי לילדים, לצוות החינוכי וגם לשמירה על הבריאות. לכתבה המלאה שפורסמה ב"הארץ" לחצו כאן
הפינה שלי "הרהורים וילדים"/הארץ, דנה כבר מעל שנתיים בילדים בגיל הרך בכל היבטיו: הרגלי שינה, יחסים עם הורים, תהליכים התפתחותיים, כישורים חברתיים, גמילה מחיתולים, הסתגלות, פדגוגיה וחינוך.
כל פעם אני כותבת שם תחת כובע אחר מהרבים שאני חובשת, ולפעמים גם תחת כולם יחד. את הכתבה הזו אני כותבת בכובע הכי משמעותי עבורי, שממנו התחלתי את דרכי בעולם הילד: גננת.
התשתית לכל התפיסות החינוכיות שלי, היסודות שעל בסיסן אני מדריכה הורים ואפילו העקרונות בהן אני משתמשת לבניית תכניות שינה לפעוטות, הכל יושב על הגישה הדיאלוגית בחינוך, אותה למדתי בתחילת דרכי מהאישה שאת דעתה אני רוצה להשמיע כאן.
בימים אלה, בהם נשות החינוך נמצאות בחזית, ושאלת מתווה הגנים עומדת במרכז שולחן הדיונים, מצאתי לנכון לתת במה לקול מקצועי (ולא פוליטי לשם שינוי), שמכיר מקרוב את המערכת הגנית, יודע מה צריכים ילדים, ואיך אפשר למצוא פתרונות נכונים יותר לחזרה לשיגרה מבלי לפספס את העיקר.
ד"ר אפרת מור היא מדריכה פדגוגית בולטת בגני ילדים בישראל, עסקה שנים רבות בהכשרת גננות חדשות, והיתה גננת בעצמה. היא גם חיברה את הספר "הילדות כתרבות" העוסק בפדגוגיה של ההקשבה והדיאלוג. דנתי איתה בשאלות הקשות שכולנו מתמודדים איתן בימים אלה ואפילו הצלחתי לשמוע ממנה הצעות מעניינות לפתרון.
"אני רוצה להקדים ולומר שזאת שערוריה שבונים מתווה של פעילות לפעוטונים ולגני ילדים מבלי להתייעץ עם אנשי המקצוע. המתווים מתאימים לבית הספר ומנסים בכוח לעקם אותם איכשהו כדי שיתאימו גם לגן. יש לחשוב על הגן לפי מאפייני הגיל ולפי מאפייני הגן באופן נפרד מקצועי".
אני מסכימה שהמתווה לא מותאים לגנים. למי שלא בילה יום בחיו בגן ילדים כמבוגר, בואי ננסה להסביר מה ההווי בו, ומה התפספס כשאנסו את הגנים לחזור לשיגרה במתכונת דומה לזו של בתי הספר.
"צריך להבין שילדים בגיל הגן חייבים לשחק, לבנות, לצייר, לרוץ ולעיין בספר. הם משחקים ביחד ובאותם החפצים (מה שתורם להדבקה). בנוסף, משך הקשב שלהם נמוך והם חייבים לעבור לעיתים קרובות מפעילות אחת לאחרת. המתווה הנוכחי מחייב את הצוותים לדאוג להפרדה, הוא מוביל להגבלת המשחק, לישיבה ממושכת עם אשת צוות סביב שולחן לוריחוק פיזי בין הילדים. הגננות תהיינה עסוקות בזה ולא בהובלת התהליכים הפדגוגיים.
בנוסף, ילדים בגיל הגן לומדים מתוך פעילות ולא באופן פורמאלי, ואילו במתווה הזה יש פגיעה חמורה במהות ההוויה הזו. אין בה מענה לצורך של הילדים במשחק חופשי, בתנועה, בהתחברות ספונטנית לבני גילם, וביצירת חיי ילדות אותנטיים".
יש הרבה התנגדויות למתווה הזה גם מצד הגננות שחוששות לבריאותן שלהן עצמן, ומצד ההורים שטוענים שמסגרת חינוכית לחצי שבוע לא תאפשר להם לחזור לעבוד. כיאה לתפיסה הדיאלוגית בחינוך, אנחנו שמים את הילד במרכז. באותה הרוח, ובשונה מהאופן בו דנים בד"כ במתווה הגנים, בפינה הזו דווקא יש מקום לדבר בעיקר על טובת הילדים. לכן בואי נניח רגע בצד את השיקולים האירגוניים ונתרכז בשאלה המהותית שלשמה כולנו עוסקות בחינוך- האם עבור הילדים לא עדיף לחזור כבר למסגרות, אפילו במגבלות נוקשות, ולו רק בתור התחלה?
"אין לי ספק שהתפתחות הילדים מותנית בקיום אינטראקציה בינם לבין עצמם בגן הילדים. הם מתגעגעים למסגרת ולחברים. אין ספק שאנחנו צריכים למצוא את הדרך להחזיר אותם למסגרות גם עבורם ולא רק עבור המשק ועבור ההורים - זה נכון לגבי כל הילדים ובמיוחד לגבי ילדים בסיכון.
הילדים צריכים לחזור לגן, אך מתווה החזרה צריך להיעשות באופן מקצועי זהיר ומתוכנן היטב. אסור לשפוך את התינוק ביחד עם מי האמבטיה".
אז אפשר לסכם שהמתווה הקיים לא טוב לילדים. הוא לא מאפשר משחק חופשי, יוזמה, בחירה ואינטראקציה בתוך הקבוצה ובמרחב. אבל יהיו שיגידו שזו לא סיבה מספיק טובה לשלול אותו כי הוא לפחות יספק שירותי שמרטפות חלקיים בזמן שההורים יחזרו לעבודה אחרי תקופת אבטלה ארוכה. מעצבן אותי להודות בזה אבל את יודעת שפעוטונים למשל הם תחת משרד העבודה, ולא תחת משרד החינוך. זה כי הם הוקמו ביסודם כדי לאפשר לאימהות לצאת לעבוד.
"אינני מזלזלת בתפקיד הזה, גם הוא חשוב, וזה נכון שפעוטנים התחילו כיוזמה של "ארגון אמהות עובדות". אני לא נבהלת מתפקיד השמרטפות אבל אפילו הוא חייב להתבצע באופן מקצועי. ילדים אינם חפץ וגנים אינם מחסן של ילדים. גם בימי קורונה (ואולי אף יותר מתמיד) ילדים מגלים קשיים רגשיים, בעיות קשב וריכוז וקשיי ויסות. אי אפשר לצפות מהם להיות חיילים ממושמעים שיושבים בריחוק בדיוק במקום ששמו אותם, עם אותו משחק שהקצו להם ועם אותו חבר שצוות בקבוצה הקטנה".
אז אפילו כבייביסיטר טוב הגן לא באמת יתפקד לפי המתווה הקיים. כשחושבים על זה, הוא גם לא ממש יאפשר למשק לחזור לתיפקוד כי הילדים יהיו במסגרת רק חצי מהשבוע.
"נכון. משפחה שיש בה שני ילדי גן, עלולים להיות במצב שכל השבוע יש ילד בבית כי אחד שובץ בגן שלו לימים א'-ג' ואחותו בגן משלה בימים ד'-ו'. יתר על כן גננות שהן בעצמן אמהות לילדים קטנים צריכות.לעבוד 6 ימים בשבוע אבל הילד של עצמן נמצא בגן שלו רק 3 ימים. שלא לדבר על תינוקות ופעוטות שעדיין לא ברור מה יקרה עם המסגרות שלהם. כך שגם גננות וגם הורים בכלל המשק שיש להם ילדים בגיל לידה-שלוש ולא רק מגיל שלוש עד תשע, נותרים בכל זאת ללא פתרון".
ועכשיו נסתכל למציאות בעיניים ונשאל את מה ששואלים כולם: מה נעשה?
איך נצליח לקיים שיגרה גנית דומה ככל האפשר לשיגרה האידיאלית, תוך שמירה על העקרונות החשובים בה, ובכל זאת לא להתעלם מהמגבלות שהקורונה מכתיבה?
"ההצעה שלי היא להיערך ליצרת מרחבי פעילות נוספים ולגיוס אנשי צוות נוספים כדי ליצור קבוצות נפרדות וקבועות. כך יוחזרו כל הילדים והילדות למסגרות בכל ימות השבוע.
כל גן יתחלק לארבע קבוצות של 6-7 ילדים. יש להכין מקומות נוספים לפעילות הילדים ולצייד אותם, במידת האפשר, ע"י חלוקת הציוד של גן-האם ורכישת ציוד משלים. מקומות כגון: מתנ"סים, חטיבות ביניים שבינתיים לומדות מרחוק, מרכזי פסג"ה שגם הם מלמדים כעת במקוון, וגם מרחבים חיצוניים שיפעלו בדרך של "גן יער" בחורשות ובפארקים שיגודרו בחלקם לטובת "גן". כל שכונה וכל רשות לפי מה שיש בסביבתה.
בינתיים יגוייס גם עוד כח אדם (למשל בנות שירות לאומי, חברי קומונות של שנת שירות בתנועות הנוער, מורי-דרך שהם מובטלים כרגע. אנשים שבמקצועם הם בעלי גישה לחינוך).
לכל גננת יוצמדו 4-3 כאלה והיא תדריך אותם כיצד לפעול עם הקבוצות שהם יהיו אחראים להן. לכל אחד תוצמד סייעת, שאותה אפשר לגייס ממקצועות שנותרו עכשיו ללא עבודה (למשל מתחום התיירות).
חלק מרכזי מתפקיד הגננת יהיה יצירת המרחבים, ארגון סביבות המשחק והפעילות בתוכם והנחיית הצוותים במפגשים מקוונים.
הגננת לא תגיע בעצמה לילדים כדי שלא תעביר וירוסים בין הקבוצות".
זאת רק הצעה אחת של אפרת מתוך רבות שהיא חשבה עליהן. אפשר ודאי למצוא עוד ולהתאים אותן לכל רשות/עירייה עפ"י מצבה. כל פתרון איכותי ידרוש היערכות רבה אבל מעשית, והעיקר שילקחו בה בחשבון כל צרכי הילד שהעלנו כאן, לצד נסיבות המציאות.
אולי מרוב רצון לחזור לשגרה אפילו ברשויות קיבלו החלטות על סמך איזשהו טייס אוטומטי. הלוואי ויתנו על זה עוד קצת את הדעת...
