top of page
Image by Kelly Sikkema
Educational approach_300x.png

כתבות ומאמרים

Babys_1_300x.png
pedagogy_1_300x.png
parents_300x.png
Diapers_1_300x.png
Sleep_1_300x.png

מטפלת או פעוטון?



מעון, פעוטון, משפחתון,

נני, סבתא או גנון .

ואם אמא בכלל לא עובדת-

בכל זאת להכניס את הילד למסגרת?


"כמה שיותר זמן עם אמא - יותר טוב" / "אין כמו טיפול אחד על אחד"

"חשוב שיהיו לו חברים" / "הוא יתפתח טוב יותר עם צוות מקצועי בגן אבל יאכל יותר טוב בבית"

"מספיק משפחתון של 3 תינוקות והוא יתחיל לחלות בקצב מסחרר. אין לי כח לרופאים".

אלה מחשבות שרצות בראשם של הרבה הורים מבולבלים, הפונים לייעוץ כדי לגבש החלטה. בעיקר עם ילד ראשון, הרבה הורים אבדי עצות ותרים אחר תשובה לשאלה- איזו מסגרת תהיה נכונה ביותר?


המחקר חלוק, כמו כמעט בכל נושא חינוכי, כך שמדעית קשה להצביע על הגיל האידיאלי לכך. מה שאומר שאת ההחלטה תצטרכו לקבל ככל הנראה בעצמכם, ולא תמצאו אותה בספרים. כל מקרה לגופו, כל ילד וקצב התפתחותו, כל הורה וצרכיו. תשובה מרגיזה? קצת, כי היא מאלצת את ההורים לפסוק למרות כל סימני השאלה. אבל החלק הטוב הוא שאם עושים נכון את ההחלטה הזו - תוכלו להרגיש שלמים איתה. זה לא שאין תשובה. יש , היא פשוט משתנה ממשפחה למשפחה.

בגלל הבלבול ברשת, החלטתי למנות כאן מספר פקטורים כלליים שבעיניי צריכים להילקח בחשבון בבואנו לשקול מה לעשות עם הפעוט במהלך היום. לצד זה אציין שיש עוד משתנים ונסיבות שכדאי להתחשב בהם והם לא מורחבים כאן.


אם אתם חשים ספק ורוצים להתייעץ - אתם יותר ממוזמנים לכתוב לי כדי לקבל החלטה מושכלת יותר. כל ההצעות הבאות הן נקודות כלליות למחשבה אך הן לא מחליפות ייעוץ מקצועי עם מי שמכיר את הילד או את המקרה.



1. גיל הילד

אם לא הייתי מכניסה את זה כמשתנה עיקרי הייתם חושדים במהימנות המאמר הזה. אמנם לא רק על פיו תקום ותיפול ההחלטה על מסגרת לילד, אבל יש לגיל השפעות רבות עליה.

ודאי נסכים שילד בגיל 4 למשל, ראוי להכניס לגן, ויהיה גם קל להסכים שיילוד בן חודשיים יותר סביר להשאיר עם אמא/ מטפלת. הדילמה היא לגבי טווח הגילאים של 3 חודשים ועד שנתיים לרוב.

היום יש יותר שיח על הצורך במפגש חברתי, חשיפה לתכנית חינוכית מגיל צעיר ובילוי עם קבוצת השווים. בעיניי, צריך לשים לב שלא הגזמנו קצת עם הלחץ על כל אלה ולא פספסנו את הצורך האמיתי, הבסיסי, של גיל רך מאד.


מחקרים מצאו שבגיל רך, יש משמעות רבה לתיווך המבוגר בעיצוב התנהגות פרו-חברתית של פעוט. מגיל צעיר מאד תיווך זה מניב פירות ומסייע בעיצוב אישיות חברותית, דבר שמאפשר הסתגלות לחיים בקבוצה בנועם. שימו לב שמדובר בתיווך המבוגר ויש פחות חשיבות לכמות הילדים שיפגוש תינוק צעיר בקבוצת השווים לו, כדי להיות חברותי.

לכן אני מאמינה שלפעמים עדיפה אינטראקציה של זוג פעוטות ,עם תיווך מבוגר משמעותי, על פני כיתת פעוטון.


כל גיל מאופיין בשלב התפתחותי, לו נלווים צרכים שונים. מענה להם הוא הכרחי ולכן צריך לקחת אותם בחשבון כשמתלבטים בין מטפלת אישית ובין גנון לדוגמא. בתחילת החיים הצרכים הם בעיקר הישרדותיים- לאכול טוב, לישון טוב, לשמור על הגיינה מתאימה, לדאוג להחלפת חיתולים ובגדים לפי צורך , וידוא שלא יהיה חם מדי או קר מדי, עיטוף באהבה ומבעים חמים תדיר,מגע וכו'.

לא מיד כשנולדים צריכים לבלות במפגש עם סיפור ושיר, או לשחק עם עוד תינוקות. למעשה, היכולת "לשחק-עם" תלויה בין היתר בגיל, וכל עוד היא לא ממש קיימת- הנושא פחות רלוונטי בעיניי. בשנה הראשונה לחיו של תינוק יש יותר חשיבות להתקשרות עם דמות משמעותית. זוהי שנה בה רוכשים אמון בעולם, ולכן המהירות בה תינוק יקבל מענה לצרכיו היא חשובה. אם יש משפחתון שיכול לספק זאת ע"י צוות גדול (מאד) ומספר תינוקות קטן- זה בהחלט אפשרי. אם יש אפשרות לטיפול אישי- זה עדיף.


בגיל שבו הילד כבר מדבר חצאי משפטים , מתקשר בתנועה ומבט, מתרגם בקשה לפעולה, יוזם משחק, מסוגל מוטורית לבנות מגדל , לשחק בתורות, להבין רגשות, להביע אמפתיה - או אז יש מקום הרבה יותר משמעותי לעניין החברתי.

הבנה חברתית היא יכולת נרכשת והיא תלויה בהרבה גורמים. אחד העיקריים שבהם הוא גיל הילד ואיתו היכולת לפענח את רצונות הזולת ולהתנהג בהתאם. כל אלה משתכללים סביב גיל 1.5 והלאה. חלקם אף מאוחר מזה.



2. יכולות התפתחותיות וטמפרמנט

יש ילדים שפורחים בחברה מוקדם מהצפוי. יש ילדים שזקוקים ליותר גירויים כדי להרגיש מסופקים, יש כאלה שאוהבים רעש והתרחשויות, ויש שפחות. אתם מכירים היטב את ילדכם - חשבו על כל אלה ועל כל משתני המזג שלו לפני שתבחרו אם למהר להכניס אותו למסגרת רבת-פעוטות, או להשאירו בבית. (כדאי לקרוא גם את המאמר על מאפייני המזג). גם הישגיו המוטוריים הם משתנה חשוב. עבור ילד שהקדים ללכת למשל, או הקדים לדבר, והוא גם בשל רגשית - כניסה לגן מוקדם מהמתוכנן יכולה דווקא לקדם אותו. הוא יוכל להפיק תועלת רבה יותר מהמפגש החברתי מאשר פעוט שעדיין משחק "ליד" ולא "ביחד", ומתקשה להגיע לחפצים או להביע את רצונותיו. עבור פעוט כזה הכניסה לגנון עלולה לייצר תסכול מיותר בגלל הפערים בהתפתחות בינו ובין קבוצת הילדים בגן. מאידך, יש מקרים בהם הפער דווקא יכול להוות אתגר מקדם. צריך להפעיל כאן שיקול דעת פיר-מקרה, אבל זה פקטור חשוב.


3.עלויות

להישאר בבית יותר זמן עם התינוק ולא לצאת לעבוד, או לחילופין להעסיק מטפלת צמודה - אלה בחירות יקרות יותר ממעון יום. אני לא מצדיקה כניסה ללחץ כלכלי עבור האפשרות ה"טובה יותר". בחירת המסגרת לילד היא לא המקום הראשון לחסוך בו אבל היא גם לא שווה סטרס בין ההורים בגלל הקושי. חשוב שתרגישו שלמים עם הבחירה ותהיו רגועים כל השנה שכן התסכול והלחץ עלולים להעכיר את ההורות והזוגיות. זה לא תמיד שווה את זה. חשוב למצוא פתרון שאפשר לעמוד בו כלכלית. זה שיקול בהחלט משמעותי בבחירה.



4.המלצות

אם בסביבת מקום מגוריכם יש המלצות על מטפלת מקסימה / פעוטון עם אחראית גן מקצועית וצוות חם וגדול / משפחתון קטן ואינטימי שנותן מענה אישי - הכניסו את זה לשיקולים, גם אם זה קצת נוגד מאמר שקראתם או דעה ששמעתם.


5.צרכי ההורים

לרוב מי שנשארת עם התינוק בבית לאחר הלידה היא אימו. בתום חופשת הלידה (או לפעמים אפילו קודם) היא שבה לשגרה, והתינוק- לשגרה חדשה אחרת. בעוד שרבות מן האמהות משוועות לחופשה ארוכה יותר , יש רבות אחרות שסובלות מהשהות בבית ונכנסות לדכדוך ממנה. המחיר במקרה כזה עולה על הרווח - גם עבור הילד. כדאי שאימו תהיה שמחה וטובת לבב, פנויה לו רגשית, ומנטלית. לשם כך- אמא צריכה להקשיב גם לצרכיה. לפעמים עדיפה מטפלת חמה מלאת סבלנות למרות ש"אין כמו אמא". יש גם מקרים בהם נוכחות האם בבית רוב היום - משפיעה לרעה על הזוגיות. במקרה כזה כדאי לטפל בזוגיות, ולשקול לשנות את הבחירות למען הצלתה.



מיואשת מהטיפול בילד? עדיף שתשלחי אותו למסגרת, גם אם זה לכאורה מוקדם מדי


בגלל כל האמור לעיל, ככלל, אני חושבת שמתחת לגיל שנה, כשהיכולת להבנה חברתית ולוויסות רגשי הן ממילא בחיתוליהן, עדיפה מטפלת צמודה (עם אולי עוד פעוט או שניים) במסגרת ביתית, מאשר כיתת גנון. אידיאלי אף יותר, מבחינת הילד, אם תהיה זו אמו.

כמובן שזו הכללה וכאמור כל מקרה יש לשקול בנפרד, אך נדמה לי שלרוב לא תסולא בפז איכות האינטראקציה שיכול הורה לספק לילדו, לפחות ברמה הרגשית.


חשוב להתייחס גם לנסיבות נוספות בחייכם כמשפחה , שלא צויינו במאמר זה-

למשל הולדת אח חדש יכולה להשפיע על ההחלטה האם להכניס את הבכור לגן או להשאירו בבית.

עוד שינויים בהרכב המשפחתי, מעבר דירה , קשיים התפתחותיים ובריאותיים, מחלות כרוניות, ניסיון העבר, כמות העזרה שיש מסביב- כל אלה ועוד ראויים להיכנס לסל השיקולים בבואכם להחליט מה לעשות עם הילד לאורך היום..


לכל שאלה נוספת , או הרהור- כתבו לי כאן ונתלבט ביחד . הצטרפו לעמוד הפייסבוק העשיר בטיפים והפניות למאמרים על חינוך, שינה, והורות: נופר לוטווין הדרכת הורים ייעוץ שינה.


**הזכויות שמורות לכותבת המאמר. אין להעתיק/ לשכפל/ לעשות בו שימור ללא הסכמתה בכתב***

**המאמר לא מחליף התייעצות מקצועית פרטנית. תכניו מוגשים כהעשרה והשימוש בהם הוא באחריות הקורא בלבד**


דברו איתי

WhatsApp_Gray_300x.png

עקבו אחריי ברשת החברתית

FB_1_300x.png
Instagram_300x.png
bottom of page